הקמת בנק חברתי: האם המהפכה הכלכלית מתחילה כאן?

בנק חברתי

במציאות הנוכחית, כל מה שחברתי, במובן הכלכלי, נתפס עבורנו כדבר שעשוי להשפיע על החיים של כולנו באופן חיובי: חשבו, למשל, על מונח דוגמת הלוואה חברתית, אחד הטרנדים החשובים בזירה הכלכלית העולמית בשנים האחרונות.

בהתחשב בכך, ברור מדוע אנשים רבים תולים ציפיות לא מבוטלות בבנק החברתי, אשר המתווה המתוקן שלו פורסם לפני מספר חודשים על ידי בנק ישראל – יחד עם דרישות הסף המרכזיות בדרך להקמת בנק שכזה. המאמר הנוכחי יעשה לכם קצת סדר בבלאגן.

על המתווה המפורט

ברמת ההגדרה, בנק חברתי (או "אגודה בנקאית") היא התאגדות כלכלית שיתופית הנמצאת בבעלותם ובשליטתם של חבריה ואשר פועלת ללא מטרות רווח. ההתאגדות, יש להדגיש, נועדה להעניק שירותים בנקאיים במלוא מובן המילה – ניהול חשבונות, קבלת הלוואות, חסכונות, העברת כספים ושלל שירותים פיננסיים אחרים. אחת ממטרות העל כאן היא שפעילותם של הבנקים החברתיים תחליף את זו של הבנקים המסחריים, ששולטים כיום בישראל ברמת מונופול, מה שעשוי להגדיל את התחרות ועקב כך לשפר את התנאים של לקוחות כל אחד מהבנקים. דוד זקן, המפקח על הבנקים בישראל, הצהיר בהמשך לכך כי מטרת המתווה היא להקל על פעולתם, צמיחתם והתפתחותם של מיזמים כלכליים וחברתיים לכדי בנקים שיתופיים.

ב-2014 פרסם בנק ישראל טיוטה ראשונית הנוגעת להקמת בנקים חברתיים בישראל, טיוטה שפורסמה והובאה לעיון הציבור. בחודש מאי האחרון פורסם מתווה מתוקן, המתייחס לתנאים ולשלבים שיש לעבור כדי להקים בנק. מבחינת בעלי המניות, הרי שהמתווה מגדיר שיהיו אלה בעלי החשבונות עצמם, אשר באחריותם גם לבחור את דירקטוריון האגודה. לכל אגודה, בהמשך לכך, ייקבעו כללים מוגדרים, המבטאים את הזכויות והחובות של כל חבר בה. השתייכות על האגודה היא תנאי מרכזי בדרך לניהול חשבון בה.

המטרה: יציבות לאורך זמן

אחד התרחישים השליליים שאפשר לחשוב עליהם הוא קשיים כלכליים של הבנקים החברתיים, שיביאו לכך שהם לא יצליחו להמשיך ולפעול לאורך זמן. לצורך זה, הגדיר בנק ישראל מספר פרמטרים פיננסיים המעניקים הקלות לגורמים המעוניינים לפעול בשדה המשחק. הצעד הראשון שבהם הוא קידום חוקים שיאפשרו לבנקים מסחריים להעניק שירותי מחשוב לאגודות בנקאיות, וזאת במסגרת הסכם שנחתם ביניהם (בדומה לשימוש של ספקיות הסלולר בתשתיות החברות הגדולות) – המטרה בכך היא להקל על כניסתם של השחקנים החדשים לתחום הסבוך הזה. תקנות מרכזיות אחרות מאפשרות לחברי הדירקטוריון באגודות לקבל שכר, אם כי ייקבע גובה שכר מקסימלי.

המתווה מתייחס גם לגובה ההון אותו נדרשים המקימים לגייס כדי שיוכלו לקבל את אישור הפעילות המיוחל. למרות שהמתווה המתוקן לא שינה את דרישת הסף המרכזית שנוסחה תחילה – הון של 75 מיליון ש"ח – כן שונו דרישות הלימות ההון (למעשה, היחס בין כספי הבנק שנמצאים בדרגת סיכון זו או אחרת לבין הונו העצמי). המתווה המתוקן הביא להפחתת הדרישה מ-15% ל-10%.

סעיף מרכזי אחר במתווה מתייחס לבנקים אשר לבעלי החשבון בהם הכנסות בסדר גודל קטן יחסי. אלה יוכלו לקבל פיקדונות גם מאנשים שאינם נמנים על חברי האגודה, אם כי התנאי הוא שהיקף הפיקדונות לא יעלה על חמישית מכלל פיקדונות האגודה. באשר למערכי הביקורת והבקרה בבנקים חברתיים, הדרישות הנוגעות לכך ייקבעו על פי גודלם.

בסך הכול, מגדיר המתווה פרק זמן של כשנתיים שיידרש מרגע הגשת הבקשה הראשונית להקמת הבנק עד לקבלת הרישיון המיוחל. ימים יגידו האם המתווה אכן "יתורגם" לכדי צעד כלכלי שמשפיע בצורה ניכרת על פעילותם של הבנקים בישראל, ועקב כך על ההתנהלות הפיננסית של כל אחד ואחד מאיתנו.

< לפוסטים נוספים
X
אקסל במתנה

תזרים המזומנים משיטת רותם זילברמן להורדה ללא תשלום

לחץ כאן להורדה