בקרוב בישראל: מאגר נתוני אשראי מרכזי שצפוי לשנות את חוקי המשחק בתחום

גיוס אשראי

אחת ההמלצות העיקריות של הועדה לשיתוף בנתוני אשראי, אשר הוקמה לפני כשנה על ידי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושרת המשפטים הקודמת, ציפי לבני, מתייחסת להקמתו של מאגר נתונים מרכזי. את המאגר יקים בפועל בנק ישראל, כאשר הבעלות שלו תהיה ציבורית.

הנקודה החשובה, בהקשר הנוכחי, היא שהמאגר העתידי הזה עשוי להשפיע בצורה ניכרת על התחום של גיוס אשראי בישראל, עם הגדלת התחרות והחלשת המונופול של הבנקים על התחום. הנה כל מה שחשוב שתדעו על ההמלצה ועל ההשלכות האפשריות שלה.

כל מה שחשוב לדעת על המאגר

הקמת מאגר נתוני האשראי, כאמור, היא ההמלצה המרכזית מבין תריסר ההמלצות של הועדה האמורה. המאגר, בין אם יופעל באמצעות זכיינית פרטית ובין אם כמיקור חוץ, יהיה בפיקוחו של בנק ישראל, אשר גם ישתמש בו. חובת הדיווח למאגר תחול על בנקים, גופים חוץ בנקאיים המעניקים אשראי וכן גורמים מוסדיים רשמיים: בנק ישראל, כונס הנכסים הרשמי, בתי המשפט, רשויות ההוצאה לפועל וייתכן שגם חברת החשמל והתאגידים הפועלים בתחום המים.

בין המידע שצפוי לכלול בתוכו המאגר, אפשר למנות את היסטוריית התשלומים של הלקוחות של הגופים שהוזכרו מעלה ("פיגור", בהקשר הזה, הוא כזה אשר האיחור בו גדול מחודש ימים), מאפייני ההלוואה או האשראי שלקחו וכן פרטים כלליים של הלקוחות: שם מלא, תעודת זהות, כתובת מגורים, חשבונות בנק וכיוצא בזה. המידע במאגר אמור להתעדכן אחת לחודש לפחות, כאשר הנתונים שבו יישמרו למשך 12 שנים. המידע עבור הגופים הפיננסיים המעניקים את האשראי יהיה בנוגע לחמש השנים האחרונות בלבד.

יש להדגיש כי ההמלצה של הועדה היא להטיל אי אילו מגבלות שיספקו הגנה לפרטיות של המחזיקים בדירוג האשראי. אם המדובר הוא על בקשת אשראי, לדוגמא, הרי שרק הסכמה של המבקש תאפשר למסור את המידע הרגיש, המצוי במאגר, אל הגופים שעשויים להעניק לו את האשראי המיוחל. כמו כן, אין באפשרות הגופים האלה להחתים את לקוחותיהם על מסמכי הסכמה כללית למסירת המידע הזה, וגם לא להציב את קבלת המידע כתנאי לאישורו של האשראי.

המטרה: הגדלת התחרות

המונופול של הבנקים בישראל הוא כבר עובדה מוגמרת. גם כשזה נוגע להגשת בקשות לקבלת אשראי עבור עסקים קטנים או בינוניים, דומה כי הפנייה לבנק היא כמעט מובנית מאליה, ולעיתים גם הצעד היחידי שמתבצע. בתנאים האלה, באופן לא מפתיע, הבנקים יכולים לעשות כמעט כל העולה על רוחם, מבלי שהדבר יפגע בהכנסות שלהם: למשל, ריבית גבוהה עבור האשראי, או הליך בירוקרטי סבוך ומורכב.

הצפי, או אפילו התקווה, הם שהקמת המאגר תביא להחלשת המונופול של הבנקים (בייחוד אלה הותיקים והגדולים) ויגדילו את הנוכחות של הגופים החוץ בנקאיים בשדה המשחק. כידוע, כיום רבים מהגופים האלה לא נחשפים לנתוני האשראי של העסקים, וזאת בניגוד לבנקים הקיימים. הדבר הופך את הענקת המימון מבחינתם למורכב פי כמה – היבט מובהק של כך הוא ריביות הגבוהות יותר ממה שניתן היה לקוות לו. כאשר הגופים החוץ בנקאיים יחזיקו בנתוני האשראי של העסק המבקש את המימון הם יוכלו להעריך את הסיכון שלו, ובהתאם לכך להחליט האם להעניק לו מימון, באיזה גובה ובאילו תנאים. כל אלה יביאו לתמחור הגיוני של גובה הריבית, שצפוי להיות נמוך יותר מאשר המקובל היום. כמובן שגם עצם התפתחות תחרות בתחום היא צעד חיובי שעתיד לשפר את ההצעות של כל הגורמים הפועלים בתוכו, הן הבנקים והן הגופים החוץ בנקאיים. למידע נוסף אודות גיוס אשראי לעסקים לחץ כאן

על פי הועדה, יכלול בתוכו המאגר יתרונות נוספים, דוגמת הצגת תמונת מצב מלאה של משק הבית בהתייחס לסוגיית האשראי, התפלגות האשראי בין אוכלוסיות שונות (למשל, אזורים גיאוגרפיים על מפת ישראל) וכיוצא בזה. המלצה נוספת של הועדה היא הקמת מערך הסברה וחינוך פיננסי, החל מגילאי בתי הספר, שיעניק דגשים לגבי התנהלות נכונה מבחינה כלכלית.

 

< לפוסטים נוספים
X
אקסל במתנה

תזרים המזומנים משיטת רותם זילברמן להורדה ללא תשלום

לחץ כאן להורדה